יום חמישי, 12 באפריל 2012

על התחסדות

או: בואו נקרא לילד בשמו.

לא אוהבת כחל ושרק. בואו נדבר לעניין.

לפני זמן מה קראתי בפורום (אני כל הזמן קוראת פורומים) שמישהי מכנה אכילת בשר "אכילת חיות מתות". כל שאר הגולשים לא התייחסו, מלבד אחת שקפצה ואמרה: "אבל למה את קוראת לזה חיות מתות? יש פה אנשים שאוכלים בשר וצריך להתחשב, למה לא לומר 'מוצרי בשר'?" חלק הסכימו איתה וחלק לא, והיא המשיכה להתעקש שלקרוא לבשר "חיות מתות" זה חוסר התחשבות.

טוב, אז הנה: אני לא צמחונית, אוכלת בשר, חיות מתות. ולא אכפת לי שיגידו לי את זה, ולא אכפת לי שיתייחסו לזה כך. אומניבורית. נכון, מיוזמתי לא אתייחס לבשר שאני אוכלת במושגים האלה. מיוזמתי אגיד "היום אכלתי עוף" ולא "היום אכלתי תרנגולת מתה". אבל לא אכפת לי שיאמרו לי שזה מה שעשיתי בעצם, וזה בטח לא פוגע בי. כי זו פשוט האמת. לא מצליחה להבין למה אנשים נפגעים מהאמת.

אחפש דוגמא אחרת כדי לראות אם אצליח להבין:

(יש לי דוגמא על ברית מילה, אבל אני שומרת אותה לפוסט על ברית מילה.)

נניח שיטיחו בי שאני יושבת וקוראת בפורומים וכותבת בלוגים במקום ללמוד, וזה לא חלילה שאין לי מה ללמוד. זה בלשון עדינה. בלשון פחות עדינה, אני סתם מבזבזת את הזמן ומחפשת תירוצים לא ללמוד. נכון? כן. =) מעליב? לא. למה שאיעלב כשזו האמת ואני מודה בכך בעצמי, גם אם אני הייתי בוחרת להגדיר זאת אחרת? כן הייתי נעלבת אם זה לא היה נכון. למשל, כבר קרה שישבתי ולמדתי אבל היה פתוח חלון נוסף בנושא אחר, ומיד הוטח בי שאני לא לומדת וסתם מבזבזת את הזמן. זה מעליב! כי זה לא נכון! =)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה